- בוס׳) בסתקא
- (בוס׳) בִּסְתְּקָא m. (reduplic. of בסק = בזק; cmp. Mand. עסקא = עזקא, Nöld. Mand. Gr. p. 62; Syr. ביסתא = ביזתא, P. Sm. 520) jug, pitcher; cmp. בָּזָךְ. Ḥull.49b.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
